למעשה היום מגיע לסופו החלום המרוקאי

ולמה זה קורה?

כי היום חלפו אחד עשר ימים מופלאים,שבהם עוררנו בעוצמה את כל החושים;חוש הטעם-הטאג'ין,הקוסקוס שלמדנו לאהוב,

והסלט המרוקאי המתובל כל כך טוב.

חוש הריח-ריחות התבלינים והשווקים,

ריח הביוב והשרותים....

חוש השמיעה-המוסיקה המרוקאית,מופע הפנטזיה הבלתי נשכח...

קולות הרוכלים בשווקים

והילדים שמתחננים לדירהם או ממתקים.

חוש הראיה-הנופים המדהימים,צבעי המדבר והשקיעה,והבתים המיוחדים בצבעים המגוונים.

חוש המישוש-מגע הבדים של הכפתאנים והצעיפים,מרק הקרמים והשמנים.

ומי לדעתכם עורר בנו את כל אלה?

לא טעיתם,זה יהונתן.

יהונתן היקר,

אנחנו רוצים להודות לך על שהרשמת אותנו במקצועיות הרבה,

העשרת אותנו בידע הרב שיש לך על מרוקו בתחום ההסטורי,הפוליטי,התרבותי והרוחני.

על שדאגת במסירות לכל אחד ואחת בקבוצה,

על שהצחקת אותנו בציניות שלך,

על שריגשת אותנו בהפתעות הקטנות ובמתן תשומת לב אישית לרצונות של כולנו.

הצלחת להדריך אותנו במין דרך מיוחדת שמאפיינת אותך.

וכמו שיהונתן אומר,דבר נוסף שכזה,הוא הרכב הקבוצה שתרם לאווירה הנעימה והשמחה והפך את החלום למתוק כל כך.

אז תודה ואולי ניפגש בהמשך....

טיול מרוקו,סוכות 2014