כשהרוח נושבת - בלוג

הדרך שלא נבחרה

שתי דרכים נפרדו בחורש צהוב,

ומצר שאינני יכול בד-בבד

לעבור בשתיהן עמדתי בלי סוף

וניסיתי אחר האחת לעקוב

עד שקצה פנה ואבד ;

ואז התקדמתי לתוך השנייה

שיפתה כרעותה, אך הכריע אולי

שהייתה כלילת עשב ולא בלויה ;

אבל אם לדייק, סימני חצייה, השאירו בשתים כמעט אותו בלאי,

ובבוקר ההוא על שתיהן הזדהר

שטיח עלים לא-מוכתם וזהוב.

הה, אחת שמרתי ליום אחר !

אך מודע איך נתיב למשנהו גורר

היה לי ספק אם אי פעם אשוב.

זאת אספר בלויית אנחות

בחלוף השנים, במרחק הגדל :

בחורש צהוב נפרדו אורחות,

בחרתי נתיב שעברו בו פחות,

וככה נוצר כל ההבדל.

רוברט פרוסט